מאחורי השם רקטה יש שני מינים עיקריים: רקטת הגן השנתית, שמן או חרדל (Eruca vesicaria) וטיל הבר הרב שנתי (Diplotaxis tenuifolia). העלים משמשים בעיקר, הודות לטעמם החריף עד המתון והחם עד האגוזי. אבל מה קורה כשהארוגולה פורחת, האם זה עדיין בטוח לאכילה?
כשהטיל פורח
הפרחים הראשונים נפתחים ביוני/יולי. אז לא יעבור זמן רב עד שהצמחים יהיו בשיא פריחתם. כדאי לדעת שרוקט הבר מייצר פרחים צהובים ורוקט החרדל מייצר פרחים לבנים.בניגוד לזן החרדל, הזנים הפורחים הצהובים לוהטים ומתובלים יותר ולכן מתאימים במיוחד לתיבול. באופן עקרוני, העלים עדיין אכילים כשהרקטה פורחת, אבל ככל שהם מתבגרים, טעמם חד ומר יותר. הם גם מקבלים מבנה מוצק יותר.
אבל לטיל שכבר פרח יש גם יתרונות, כי לא רק העלים אכילים, אלא גם ניצני פרחים, פרחים וזרעים. עבור רבים, הפרחים הם מעדן אמיתי. זה חל גם על רוקט החרדל או החסה וגם על רוקט הבר. לפרחים טעם עדין למדי בהשוואה לעלים. הם מתובלים, אגוזים ומעט מתוקים. הם מזכירים קצת את גרגיר הנחלים. הם יכולים להוסיף משהו מסוים לסלטים, קינוחים וקוקטיילים קיציים או לשמש כתוספת למנות עיקריות.
טיפ:
גליקוזידים שנקראים שמן חרדל אחראים לטעם המר או החד של העלים, שאגב יש להם אפקט מקדם בריאות.
עונת הארוגולה
- עונת הארוגולה מתחילה ארבעה עד שישה שבועות לאחר הזריעה
- קצירת עלים וגבעולים לאורך כל עונת הגידול
- עלים צריכים להיות באורך 10-15 ס" מ
- רך במיוחד בשלב הצעיר
- בחר אחר צהריים שטוף שמש לקציר
- תכולת הניטראט אז נמוכה
- חותכים את העלים כשלושה סנטימטרים מעל פני האדמה
- פריצת העצות יכולה להפחית את החדות
- קציר פרחים בשלב הניצנים ובמהלך הפריחה
באחסון יבש ובטמפרטורות שבין שתיים לשבע מעלות, הפרחים נשארים טריים עד חמישה ימים.ישנה גם אפשרות לייבש אותם ואז לעבד אותם למלח צמחי, למשל. אם אתה מעוניין רק בעלים, כדאי להסיר את התפרחות בהתחלה.
טיפ:
רוקולה מתאימה מאוד לגידול נבטים, באופן אידיאלי על אדן החלון. ניתן לקצור אותם לאחר כשבועיים.
סבירות לבלבול
לטיל יש כפיל רעיל, סמרטוט הפורח צהוב, עשב שמכיל רעלני כבד חזקים. קיים חשש לבלבול, במיוחד אם אתם אוהבים לאסוף עשבי בר, אך פחות בגינה הביתית שלכם. אם מסתכלים היטב, יש קווי דמיון אבל גם הבדלים ברורים.
ארוגולה
- סכנת בלבול, במיוחד עם רקטה פראית וסמרטוטים
- דמיון והבדלים במיוחד בעלים
- קצוות העלים של הרקטה מעוגלים בצורה ניכרת
- עלים גדולים ובהירים יותר עם ורידים בולטים יותר
- תכונה מזהה נוספת, הריח העז של הרקטה
סמרטוטים
- קצוות העלים של סמרטוט משוננים קטנים
- עלים פחות או יותר חסרי שיער, דמויי גדילן
- לצמחים צעירים במיוחד יש שערות דמויות קורי עכביש
- פרחים מתפתחים לשיניים
- סמרטוט רעיל גם כשהוא מיובש
טיפ:
אין לגדל ארוגולה על קרקעות שבהן גדלו ירקות מצליבים אחרים (זני כרוב) שלוש עד ארבע שנים קודם לכן.
רוקט פראי – זנים
'לשון הדרקונים'
עלים של הזן החדש הזה בעלי עורקי עלים אדומים-סגולים בולטים. הם מוצקים יותר, ארומטיים מאוד ומעט מתובלים. בזכות צביעת העלים והפרחים הרוקט הזה הופך לתוספת דקורטיבית ומלוחה לתפריט.קציר לאחר שלושה עד ארבעה שבועות. ניתן לזרוע כל השנה כתרבות חממה.
‘טיל וואסאבי’
למרות שרוב סוגי הרוקט מרשימים בטעם אגוזי, רוקט ווסאבי מפתיע עם תו חזרת או ווסאבי ברור ועז. לאחר שלושה עד ארבעה שבועות, ניתן לקצור עלים צעירים ברציפות.
טיפ:
יחד עם ניצני העלים העליונים, ניצני הפרחים עדיין סגורים הם מעדן אמיתי.
'שרפת בר'
זו כנראה הרקטה הלוהטת ביותר. העלים שלו רחבים יותר מאלה של הזנים הקלאסיים. הוא גדל מהר, יורה מאוחר ולעלים שלו טעם חריף ועז במיוחד.
Rucola a Foglia di Oliva
עם העלים שלו, הזן הזה קצת יוצא דופן. העלים אינם מחורצים, אלא צרים עד לצורת זית ושוליים חלקים. Rucola a Foglia di Oliva הוא רב שנתי, עמיד לחלוטין ומציע טעם בוטנים מעולה.
חרדל או רוקט סלט – זנים
‘Pronto’
הזן הצומח במהירות 'פרונטו' הוא פיתוח נוסף של הרקטה הנפוצה. העלים הירוקים שלו עמוקים יותר ומחורצים דק יותר. טעמם מתון ומעט אגוזי אבל עדיין מתובל ומפולפל נעים.
'בולוניה'
זהו רוקט חזק ואמין עם תכונות טעם טובות. זה גדל מהר יותר מאשר זנים רב שנתיים. לעלים בעלי השיניים העדינות יש טעם רוקט מאוד נעים ומתובל.
'Ruca'
רוקט הסלט 'Ruca' הוא עשב תיבול ארומטי שגדל במהירות ובטעם חריף במיוחד. העלים שלו עדינים, שלמים ומעט גליים. הטעם הוא בין גרגיר לבוטנים.
