כל מי שיש לו שומה בגינה שלו דווקא צריך להיות מאושר: בדיוק כמו תולעי אדמה, שומה היא אינדיקטור לאיכות אדמה טובה. החפרפרת עצמה מדאיגה מעט, אבל התלוליות המורמות גרועות יותר - במיוחד במדשאה. לכן בונה המנהרות הקטן לא בדיוק פופולרי בקרב בעלי גינות. שומות הן מינים מוגנים; לא ניתן להרוג אותן או אפילו לתפוס אותן או להעביר אותן. כאן תמצאו את כל התרופות הביתיות בהשוואה להיפטר בעדינות מהשומה.
פרופיל קצר
- שייך למשפחת התלפידים
- רק מינים החיים באירופה: שומה אירופאית (Talpa europaea)
- שייך ליונקים
- אוכלי חרקים (לא נוגע בצמחים)
- ראייה ירודה (הבחנה רק בין אור לחושך)
- מוגן במיוחד במסגרת חוק הגנת המינים הפדרלי
- אסור לתפוס, לפצוע או אפילו להרוג אותו
אורח חיים
חפרפרת מבלה את רוב חייה במערכת מנהרות שחפורה בעצמה, תת-קרקעית. רוב המנהרות ממוקמות מתחת לאזור השורשים הראשי קרוב לפני הקרקע (10-20 סנטימטר). כאשר יש כפור חמור בחורף או בצורת מתמשכת בקיץ, החפרפרת מעבירה את פעילותה לעומקים גדולים יותר (50 עד 100 סנטימטרים לכל היותר). גבעות החפרפרות האופייניות נוצרות על ידי החומר שנחפר שנדחף אל פני השטח על ידי השומה.גבעות החפרפרות אינן ממוקמות ישירות מעל אחת המנהרות, אלא כ-15 סנטימטרים לצדה. גבעות חפרפרות גדולות להפליא, מה שנקרא "טירות", משמשות מחסום מגן מפני כפור מעל הקנים הנמוכים ומאגרי המזון.
כמו חיות רבות אחרות שחיות מתחת לאדמה, לשומות אין קצב יום-לילה מובהק. הפעילות שלך מחולקת לשלושה שלבים של ערות ושינה, כאשר שלבי הערות (של כארבע עד חמש שעות) מתרחשים בדרך כלל בבוקר, אחר הצהריים וסביב חצות. לאחר מכן השומה משוטטת במנהרותיה בחיפוש אחר מזון (חרקים ותולעי אדמה). מחוץ לעונת ההזדווגות, שומה היא חיה בודדה עם התנהגות טריטוריאלית בולטת מאוד: שטחה הוא בממוצע בסביבות 2,000 מטרים רבועים. שומות אינן עוברות שינה אלא פעילות כל השנה.
איברי חישה מובהקים
הגוף הגלילי של השומה מצויד באתות חפירה גדולות עם שש אצבעות ולכן מושלם לחיים מתחת לאדמה.עיניו אינן מפותחות היטב, אך שומות אינן עיוורות. אפשר בהחלט להבחין בין אור לחושך. שאר החושים מותאמים בצורה מושלמת לחיים מתחת לאדמה: שומה מריחה ושומעת היטב ויכולה לזהות אפילו את הרעידות העדינות ביותר באמצעות שערות המישוש העדינות שלה.
להדוף שומה
מכיוון שלשומה יש איברי חישה מפותחים מאוד, היא מרגישה במהירות מופרעת על ידי רעשים חזקים, ריחות לא נעימים ורעידות תכופות באדמה. אתה יכול לנצל את זה אם אתה רוצה להבריח דיירי גן לא רצויים.
רעשים מעצבנים
ניתן להרחיק בעדינות שומה באמצעות שיטות אקוסטיות (גלי קול). באופן עקרוני, כל הקונסטרוקציות שמפיקות צליל אפשריות. הם פועלים בצורה הטובה ביותר כאשר גלי הקול מועברים עמוק לתוך האדמה באמצעות מוט מתכת.
- בקבוקים קבורים מעט בזווית באדמה (נפתחים כלפי מעלה)
- טורבינות רוח (רצוי כאלו שמשמיעות צליל חריקה קל)
- משחקי סאונד: כפיות או פחיות תלויות על חוטים שפוגעים במעמד מתכת
- מכסחת דשא בנזין: לכסח את הדשא פעמיים בשבוע
טיפ:
רעשים חזקים ומתמשכים לא רק מפריעים לשומה, אלא אולי גם לשכנים.
ריחות לא נעימים
יש מגוון תרופות ביתיות לריחות מטרידים נגד שומה. כמה תרופות לשומות בקמעונאים מומחים מבוססות גם על אופן פעולה זה. עם כל החומרים, חשוב שהם יפוזרו באופן שווה ברחבי הגן. עם זאת, פשוט לשפוך את החומרים המריחים על אדמת הגינה זה לא מאוד יעיל. יש להחדיר את החומר למערכת המנהרות של השומה כדי שהוא יעבוד.לשם כך יש לפתוח מעבר כל כמה מטרים ולחזור על התהליך בערך פעם בשבוע (תלוי במזג האוויר).
- חלב חמוץ
- חלב חמאה
- שיני שום סחוצות
- ענפים מרוסקים של עץ החיים
- זבל צמחים (לענה, סרפד, סמבוק)
- שאריות דגים
- כתר קיסרי, נרקיסים או חבצלות (שתולים)
- צואת חיות מחמד (כלב, חתול, שפן ניסיונות)
- גררו חזרת (זן חם) וערבבו עם מים
- שיער אדם או חיה
- נפטלין
- שמרים טריים (במים חמים)
- שמנים אתריים כגון לימון, תפוז, ברגמוט או שמן עץ התה (כמה טיפות)
טיפ:
חומרי הריח הם היעילים ביותר כאשר הם מתווספים למעברים ובמידת האפשר מופצים ברחבי הגינה. לכן, שיטה זו גוזלת זמן רב והגינה עלולה להיראות גרוע יותר מאשר אם היית נותן לשומה להמשיך לעבוד.
היזהר עם המוצרים הבאים
ישנן גם כמה המלצות שאסור להשתמש בהן בפועל מכיוון שהן רעילות לבני אדם ובעלי חיים או מזהמות את הקרקע ובכך להרוס את בית הגידול לצמחים או בעלי חיים אחרים. אלה כוללים:
- מי כלור (רעילים)
- חומץ: משנה את ערך ה-pH באדמה (החמצה)
- שבן: סיכון לכוויות כימיות, משנה את ערך ה-pH לבסיסי (pH>8)
- דשן: בשימוש תכוף מאוד, הוא מוביל להפריית יתר
- נפט, בנזין: דליק, מזהם את הקרקע באופן בר-קיימא
- חומצה בוטרית: גורמת לכוויות קשות
- סידן קרביד: יוצר גזים דליקים באופן ספונטני עם מים, גורם לנזק חמור לעיניים
שייקים
רעידות וצלילים מסוימים משבשים את תפיסת השומה ומעוררים את מה שנקרא התנהגות בריחת רעידת אדמה. השומה רואה את החיים שלה ושל צאצאיה בסכנה ועוזבת את הטריטוריה שלה.
- כיסוח דשא תכוף עם מכסחת דשא בנזין
- ילדים משחקים על הדשא
שיטות ידניות
שיטה נוספת, אך גוזלת זמן רב, להיפטר משומות מהגינה היא להציף את המאורות שלהן במים. כל חפרפרת שזה עתה זרוקה חייבת להישפך מיד בצינור הגינה ולהציף את המעברים במים. אם זה נעשה באופן עקבי מאוד, השומה תעזוב את הטריטוריה שלה.
שיטות עמידות נגד שומות
אם כל הזמן יש לכם שומות בגינה, למשל בגלל שאתם גרים בשולי שדה, כדאי לשקול האם אתם מעדיפים לשאוף לפתרון סופי וקבוע. זה מורכב מיצירת מחסום שדרכו השומה לא יכולה לעבור.
מחסום אנכי
עם מחסום, ניתן "להילחם" בשומות באופן קבוע ובהתאמה למין, שכן פשוט מונעים מהן להיכנס לגן. השומה לרוב מטרידה רק את שטח הדשא, כך שניתן למקם מחסום אנכי באדמה מסביב לדשא.
- עומק התקנה: לפחות 60 סנטימטר
- השתמש בחומרים יציבים ועמידים בפני מזג אוויר
- כל הסרטים מתאימים לחסימת שורשי צמחים
- רדיד כסף
- רשת פלסטיק עדינה
נעילה אופקית
אם אתם יוצרים מדשאה חדשה ולעיתים קרובות נתקלתם בבעיות עם שומות, כדאי להתקין מיד מחסום שומות ושרקן. זה בדרך כלל מורכב מרשת יציבה שמונחת מתחת לאזור השורש של הדשא. זה מאפשר לשומה לנוע בחופשיות בגינה, לאכול חרקים מזיקים ולשחרר את האדמה.עם זאת, אין לו עוד הזדמנות לייצר חפרפרות במדשאה.
טיפ:
אין להשתמש ברשתות או רשתות חלשות, שכן אלו ישברו במהירות והשומה תחזור אל פני השטח!
שומה או שרקן?
אם אף אחת מהשיטות לא עובדת, יכול להיות שזה בגלל שעושה הצרות בגינה הוא לא שומה, אלא שרקן. המכרסמים די עמידים בפני ריחות ורעשים לא נעימים. קל להבחין בין שרקן לשומה (גם אם החיה עצמה לא מראה את עצמה):
גבעות החפרפרות עגולות וגבוהות יחסית. הכניסה למסדרונות היא באמצע הגבעה. לעומת זאת, התלוליות של השרקן הן סגלגלות ומשופעות בעדינות לצד אחד. החור מוסט לצד.
טיפ:
אם אתה לא בטוח, אתה יכול לתקוע גזר בגבעה. אם הוא נשנש, ברור שזה שרקן, שכן שומות לא אוכלות צמחים.
מסקנה
אם אתם רוצים להרחיק בעדינות שומה, תוכלו להשתמש בתרופות ביתיות שונות שמטרתן להפריע לאיברי החישה הרגישים של השומה: רעשים, ריחות או אפילו רעידות. רבות מהשיטות הללו יעילות רק באופן חלקי, גוזלות זמן רב או אפילו מטרידות את השכנים. השימוש ברעלים בגינה שלך צריך להיות טאבו. אם השומה כל הזמן חוזרת, הפתרון היחיד הוא מחסום אנכי או אופקי באדמה שמרחיק את השומה מהגינה.