ברגע שסוף סוף יופיעו שוב קרני השמש החמות הראשונות לאחר חורף ארוך וקר, אצבעותיו של הגנן התחביב כמובן יגרדו. זה הזמן להכין את הגינה ולזרוע את הצמחים הראשונים. באופן מסורתי, שנת הגינון מתחילה עם מה שנקרא ירקות האביב. ככלל, בהתאם לתנאי מזג האוויר, ניתן להכניס אותו לאדמה ממרץ ואילך. זנים אופייניים כוללים חסה אייסברג, תרד וצנוניות. לא רק שניתן לזרוע אותם בתחילת השנה, אלא גם לקטוף אותם מוקדם.
מהם ירקות אביב?
אין הגדרה מדויקת למה הכוונה בירקות אביביים. זה גם לא מונח בוטני. בעצם, ניתן לומר שכל הירקות שנזרעים או שותלים בתחילת האביב נחשבים לירקות אביביים. עם זאת, במובן הצר יותר, מדובר בזנים שיכולים להתמודד היטב עם כפור לילה אחד או שניים שעדיין יש לחשוש מהם. אגב, מדברים גם על זנים מוקדמים. מזג האוויר והטמפרטורות ממלאים באופן טבעי תפקיד מכריע בעת זריעת ירקות אביב. בנסיבות רגילות, מזג האוויר לא יהיה כזה שגידול אפשרי ללא הפרעה עד מרץ. עם זאת, החודש הוא רק קו מנחה משוער. ההצהרה הבסיסית שאפשר לזרוע ירקות אביבים ממרץ אינה נכונה. הגורם המכריע הוא מזג האוויר.
טיפ:
שלג הוא אינדיקטור טוב. כל עוד יש שלג או כמויות גדולות של שלג בגינה, לא ניתן לזרוע ירקות אביביים. האדמה אז בדרך כלל עדיין תהיה קרה מדי עבור הזרעים.
הזנים
ירקות אביב ניתן בעצם לחלק לשלוש קטגוריות. הקטגוריה הראשונה כוללת את כל אותם זנים שיכולים להתמודד עם כל כפור לילה בקלות יחסית. אלה כוללים חסה אייסברג, חסה, צנוניות, קולרבי ותרד. הקטגוריה השנייה כוללת ירקות שגם הם חסרי רגישות יחסית לקור, אך עדיין צריכים להיות מוגנים מפני הכפור. נציגים אופייניים הם מנגולד, חסה עלי אלון ולולו. לבסוף, בקטגוריה השלישית יש רק אספרגוס. זהו גם ירק אביבי קלאסי, אך מייצג מקרה מיוחד בכך שגידולו דורש ידע מיוחד מאוד ומורכב יחסית. לכן הוא מתאים מאוד רק לגננים תחביבים ולחובבי שירות עצמי.
מידע בסיסי על טיפוח וטיפול
ירקות אביב בדרך כלל נזרעים ולא שותלים. על מנת שזה יעבוד ללא בעיות, יש לשחרר את האדמה במיטה תחילה היטב במגרפה לאחר תקופת החורף.כדאי גם לשלב קצת קומפוסט באדמה. זה נכון במיוחד אם לא בוצעה הפריה בסתיו. כדי שהזרעים ינבטו ויצמחו לצמחים, הם בהחלט זקוקים למים. תמיד חשוב לוודא שהאדמה לחה יחסית. אם יש מעט גשם, יש לבצע השקיה בשלב מוקדם זה של שנת הגינון. זנים מסוימים כגון מנגולד או חסה עלי אלון צריכים להיות מוגנים מפני כפור לילה. כאן רצוי לכסות את המיטה בסרט. למזג האוויר הקר יחסית באביב יש גם יתרון: לרוב לא צריך לדאוג להילחם במזיקים עם ירקות אביב כי הם פשוט טריים מדי עבור בעלי החיים.
הזנים הפופולריים ביותר
רשימת הירקות הנחשבים לירקות אביב רחבה יחסית. עם זאת, ישנם חמישה זנים שהם משהו כמו הקלאסיקה.לכן הם גם הזנים הפופולריים ביותר בקרב גננים ונזרעים בדרך כלל בתחילת העונה:
קולרבי
קולרבי אינו רגיש יחסית לקור. הזרעים והצמחים הצעירים שלו מתמודדים היטב עם טמפרטורות שבין שתים עשרה ל-15 מעלות צלזיוס. בנסיבות רגילות, ניתן למרוח אותו על המיטה ללא בעיות מאמצע עד סוף מרץ. מאפריל ואילך כדאי להיות על הצד הבטוח בכל הנוגע לטמפרטורות. הכלל הבסיסי לקולרבי הוא שהטמפרטורות לא יורדות מתחת לעשר מעלות במשך מספר ימים. מיקום מוצל חלקי או שטוף שמש הוא אידיאלי. קולרבי לא מסתדר עם סוגי כרוב אחרים. לכן, לא היו צריכים לשתול זנים אחרים בערוגה. על מנת להשיג פקעות מפותחות שאינן עציות ואינן פתוחות, חשובים שני גורמים מכריעים - כלומר השקיה אחידה ואדמה עשירה ככל האפשר בחומרי מזון.רצוי לחכך את האדמה כדי ליצור מעין מאגר מים. השקיה מתמדת עדיין נחוצה. לקולרבי לוקח כשמונה עד עשרה שבועות מהזרע לקציר. קל לטפל בו ולכן ירק אביבי מאוד לא מסובך אך פרודוקטיבי שניתן להשתמש בו במגוון דרכים במטבח. לאחר הקציר הראשון, ניתן לגדל שוב עד הכפור הראשון.
חסה אייסברג
לחסת האייסברג גם אין יותר מדי בעיות עם טמפרטורות קרות. לכן ניתן לזרוע אותו במסגרת הקרה ממרץ או אפריל. לחלופין, בתחילה ניתן לגדל צמחים צעירים בנפרד בעציצים. השתילה בחוץ מתבצעת בסביבות אמצע אפריל. כשזורעים תמיד זורעים בשורות. אסור ללחוץ את הזרעים עמוק מדי לתוך האדמה. כדי שינבטו הם זקוקים לחמימות השמש - ולא ניתן להשיג זאת אם הם נמצאים עמוק מדי באדמה.לאחר שהצמחים הצעירים הגיעו לגובה של כעשרה סנטימטרים, יש לדקור אותם. זה אומר להפריד בין הצמחים. אתה דוקר אותם מהאדמה ושותל אותם שוב במרחק גדול יותר כדי שיוכלו להתפתח באופן מלא מאוחר יותר. כשמדובר בחסה אייסברג, אנו ממליצים על מרחק של כ-30 ס" מ בין הצמחים הבודדים. המיקום צריך להיות תמיד שטוף שמש והאדמה צריכה להיות רופפת במיוחד. יש צורך להשקות באופן קבוע ברגע שהזרעים נזרעים. כדי לשגשג, חסה אייסברג צריכה הרבה מים.
טיפ:
הגנה מפני מזיקים. הצמחים מושכים באורח קסם אורחים לא רצויים. כדאי למתוח רשת תרבות כביכול על פני כל המיטה ובכך לחסום מזיקים מלהגיע לחסה.
חסה
מה שתקף על חסה אייסברג תקף בעצם גם על חסה. ניתן לזרוע אותו גם בחוץ מאמצע עד סוף מרץ. כמו בכל סוגי החסה, לרוב שותלים חסה וקוטפים מספר פעמים בשנה. תמיד חשוב שיהיה מיקום שטוף שמש, אדמה רופפת, השקיה סדירה והגנה מפני מזיקים.
רדיש
בנסיבות רגילות ניתן לזרוע צנוניות בחוץ מאמצע מרץ. הזרעים מוכנסים או נלחצים לתוך האדמה בסנטימטר בערך. המרחק בין הגרגרים הבודדים צריך להיות בסביבות ארבעה עד חמישה סנטימטרים. זריעה בשורות היא דבר מובן מאליו. אם שותלים מספר שורות, צריך להיות מרחק של כ-15 ס" מ בין השורות כדי שהצמחים באמת יוכלו להתפתח היטב.אין צורך בדקירות עבור צנוניות. המיקום צריך להיות שטוף שמש, האדמה רופפת ועשירה בחומרים מזינים. בשום פנים ואופן אין לגדל מלפפונים ליד הצנון, מכיוון שהם שואבים הרבה מים מהאדמה. אדמה לחה חשובה לפקעות האדומות הקטנות. עם זאת, יש להימנע מהיווצרות מים. לצנון לוקח כשישה עד שמונה שבועות מהזריעה ועד הקציר. ניתן לגדל אותם עד הסתיו. חשוב: לעולם אין לזרוע זרעי צנון במקום בו כבר גדלו צנון. חשוב גם להימנע מחברת כרוב או צנוניות.
תרד
תרד הוא ירק אביבי טיפוסי שפורח הרבה פחות טוב בקיץ ובעיקר באמצע הקיץ. ניתן לזרוע אותו בחוץ מאמצע מרץ. מקומות מוצלים חלקית ושטופי שמש הם המתאימים ביותר לכך.חשוב להקפיד על אספקת מים מספקת. אם אין מספיק גשם, השקיה חיונית. את עלי התרד ניתן לרוב לקצור כשמונה שבועות לאחר הזריעה. לא כדאי לקצור את לבבות התרד עצמם. אם הם יישארו במקומם, העלים יחזרו לצמוח ושום דבר לא יעמוד בדרך לפחות עוד קציר. אגב, זריעה שנייה יכולה להתבצע בסוף הקיץ.
