קרני השמש הראשונות באפריל ומאי גורמות לקוצי הפרחים היפים של הלילך לנבוט ולהדיף את הריח המובהק שלהם. ישנם פרחים בודדים וכפולים הנפתחים בצבעים ורוד, לבן עד סגול כהה. אם אתה רוצה קצת בלעדיות בגינה, אתה יכול לשתול לילך דו-גוני.
המיקום הנכון
הלילך אוהב את השמש ומרגיש בה מאוד נוח. למרות שהוא משגשג גם בצל חלקי, הוא לא מרשים עם שפע הפרחים והכתר השופע שלו. השמש הקופחת והחום החזק הם בני לוויה של הלילך.הלילך הוא שיח נוי עמיד מאוד ברוח וניתן לשתול בצורה מיטבית כגדר חיה. לאחר מספר שנים נוצר מסך פרטיות ריחני ונפלא למראה. אם הלילך נמצא במקום שטוף שמש ויש לו לחות מספיקה באדמה, הוא גדל די מהר. אם תנאי האתר מתאימים, הלילך יכול לגדול עד 50 ס" מ בשנה. אם הוא נטוע כגדר חיה, כדאי לתת לו מספיק מקום, מטר אחד בין השיחים.
- המיקום צריך להיות שטוף שמש,
- לילך סובל היטב חום,
- מקום מוגן מונע מהריח שלו להתנדף.
טיפול
לילך אינו מצריך תנאים מיוחדים בכל הנוגע לאדמה. עם זאת, לא צריכה להיות אדמה דחוסה או שקיעת מים. לילך בנות כמה שנים לא צריך השקיה קבועה, גם בקיץ חם.
- משגשג טוב במיוחד על אדמה יבשה בינונית, עשירה בחומרי הזנה, חולית/הומנית,
- משגשג גם על קרקעות חרסית חדירות ויבשות בקיץ,
- לילך רוצה אדמה גירנית.
אם האדמה חולית, הוספת דשן הגיונית. שבבי קרניים או דשן אורגני הם דשנים אידיאליים. אם ללילך יש אדמה מושלמת, מספיק למרוח עליה קומפוסט בשל באביב. אם קוצי הפרחים משחימים, יש להסירם עם מזרזים ביום חמים. אתה יכול להסיר את כל הענפים המטרידים בו זמנית. ניתן לגזום קלות כל השנה.
לשתול ולהפיץ
כשסתיימה תקופת הפריחה של הלילך, ניתן לראות זרעים סביבה. יורה אלה ניתן להפיץ בקלות.יש להבחין בהם בסוף הקיץ. (אבל תחילת הסתיו עדיין מספיקה.) אם כבר יצרו מספיק שורשים, אפשר לשתול אותם מיד. את החור עבור השתיל יש להשקות היטב במים. השתיל הקטן זקוק למים גם בימים הבאים. אם נצר הלילך לא יצר מספיק שורשים, אפשר לשים אותו בדלי ולתת לו להשתרש שם. כדי שייווצרו שורשים על הענף, משוך ענף לקרקע ומכסה אותו באדמה. לאחר מספר חודשים נוצרו שורשים. זמן השתילה של שיח הלילך הוא בסתיו או באביב.
דישון והשקיה
הלילך סובלת עונה יבשה וחמימה יותר מאשר לחות רבה מדי. השקיה די מינימלית למעט כאשר שותלים. אבל לכל המאוחר כשהעלים הופכים רפויים, יש צורך להשקות. אחרת
- השקיה נחוצה רק בתקופות ארוכות של בצורת.
- כדי ליצור ים עשיר של פרחים כדאי לדשן בדגש זרחן.
- דשן אורגני וקומפוסט טובים באותה מידה,
- מתאימה גם שכבת מאלץ' - זה מבטיח טמפרטורה אופטימלית לשורשים.
חיתוך לילך
את הלילך לא בהכרח צריך לחתוך. הלילך שלא נחתך בשיא פריחתו בחודש מאי. כי הלילך הידידותי לחיתוך מציג פרחים נהדרים על העץ בן השנתיים. את התפרחות הקמלות והחומות, אך גם את הענפים הקטנים, ניתן לחתוך בעזרת מזרזים חדים. אבל יש סיבות טובות לחתוך את הלילך, במיוחד אם היא הפכה גדולה מדי. זה לא משנה אם זה רוחב או גובה.
הגיזום צריך להיות אחיד ולשמור על דפוס הצמיחה של העץ. כדי להכניס אותו לצורה, אפשר לדלל אותו מעט.אם חותכים את הלילך מדי שנה ובעדינות, הלילך יודה לך בפריחה חזקה, ובמקביל החתך מבטיח צמיחה צפופה. חיתוך אכפתי צריך להיעשות לאחר הפריחה. כדי למנוע צמיחה פראית, יש לחתוך את הפרחים החומים. זמן החיתוך צריך להיעשות בימים חמים שכן החתכים מתייבשים מהר יותר, מה שבתורו מונע הדבקה של מזיקים. ניתן לבצע גיזום כבד פעם בשנה. עם זאת, אתה צריך לצפות לפרחים מועטים או ללא פרחים בשנה הבאה.
לאחר חיתוך רדיקלי, שצריך לבצע כי הוא הפך גדול מדי או עבות מדי, הלילך יגדל שוב מהר. עם זאת, זה לוקח שנתיים עד שלוש שנים עד שהוא שוב עבות ויש לו תצוגה גדולה של פרחים. את הלילך יש לחתוך בצורה קיצונית רק בחורף.
מכיוון שלילך עמיד, הוא אינו זקוק להגנת חורף מיוחדת.
מזיקים ופרחים קטנים מדי
לילך אינו רגיש במיוחד למזיקים או למחלות. עש הלילך, שניתן לזהות אותו על ידי כתמים חומים ומיובשים, יכול לתקוף אותו. מחלה פטרייתית יכולה גם להחליש את עץ הלילך. רק שינוי מיקום או מוצרים כימיים יכולים לעזור.
אם שתלתם לילך, לרוב לא יהיו פרחים בשנה הקרובה. קודם כל הוא צריך להתרגל למיקומו החדש. אם הוא לא פורח בכלל, יכול להיות שזה בגלל גיזום לא נכון, קיץ רטוב מדי או הפריה יתרה.
ישנם זנים נפלאים של לילך ותמיד יוצאים לשוק זנים חדשים. לדוגמה, יש:
- לילך אצילי עם פרחים כפולים סגולים, פורח בשפע, הכלאה פופולרית.
- לילך עם פרחים סגולים וקצוות לבנים גם מושך.
מה שכדאי לדעת בקצרה
- לילך היא בת למשפחת עצי הזית. הוא גדל לגובה של כ-2-5 מטר, תלוי במגוון ובמיקום
- הוא אוהב מיקום של שמש מלאה באדמה עשירה בחומוס, חדירה וחדיר, שיכולה להיות גם מעט גירנית.
- גם צל חלקי נסבל היטב, אם כי יש לצפות לפרחים חלשים יותר.
- לילך לא יכולה לסבול ריבוי מים כלל.
- הלילך פורח בחודש מאי ונמשך עד אמצע סוף יוני. צבעי הפרחים הם כחול, לבן, ורוד אדמדם ולזנים חדשים יש גם פרחים צהובים.
- פרחי הלילך יפים מאוד באגרטל, אבל לצערי הם לא מחזיקים הרבה זמן. לעולם אל תרכיב את שושנת העמקים באגרטל.
- לצורת הבר יש ריח חזק מאוד ולכן משמשת בסיס לגידול חדש.
- הריבוי נעשה על ידי ייחורים, שעדיף לחתוך ביוני לאחר הפריחה.
לילך ניתן לשתול באביב ובסתיו. לאחר הפריחה, יש לחתוך את כל הפרחים המתים מיד (ישירות מתחת לפרח). ניתן לכבס את דיסק העץ או הבסיס, זה נסבל היטב. לילך עדיף לדשן עם דשן על בסיס אשלגן וזרחן.
כדאי גם לוודא שהלילך נטוע מספיק עמוק כדי שהשורשים לא ייפגעו בעת משיכת עשבים שוטים או גריפה. אם השורשים נפגעו, יורים צומחים באזורים הפגועים ובקרוב כל מה שנשאר לכם בגינה הוא לילך. (בדומה לעץ החומץ). עדיף לשתול את הלילך בנפרד, ולא לשתול רק פרחי בולבוס כמו צבעונים, נרקיסים וכרכומים, במידת האפשר יחד עם הלילך אם הם נטועים בסתיו. לאחר כמה שנים פיתחה רשת שורשים צפופה וכדאי לזרוע רק כמה צמחים כמו כסף יהודה או סיגלית לילה.
לילך שיחי נמצא לרוב כחלק מגדר חיה פורחת. מכיוון שהלילך עמיד במיוחד בפני כפור, מינים בעלי צמיחה נמוכה מתאימים גם לגידול במיכלים. (לפחות אתה בטוח מפני שלוחותיה). נדרשת מעט הגנה חורפית בעציץ כדי למנוע מהשורשים לקפוא. מעל הקרקע, לילך די עמיד בפני כפור.
